#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ו. באיזה אופן 1) לכו""ע יש אונס בגיטין ומדוע 2) לכו""ע אין אונס בגיטין ומדוע 3) מחלוק ת. ומה ההלכה? "	"כתבו התוס' (ד""ה תינח):<br>1) דאונס דלא שכיח כלל כנפל הבית או נשכו נחש אפילו ללישנא קמא דרבא יש אונס דלא שייך התם לתקן משום צנועות דלעולם לא סברי שנפל עליו הבית או שנשכו נחש כיון דלא שכיח כלל, ומשום פרוצות נמי ליכא למיחש כיון דלא שכיח שכך יקרה.<br>2) אונס דשכיח כגון ההיא דפסקיה מברא אפילו לאיכא דאמרי אין אונס דאיבעי ליה לאתנויי.<br>3) המחלוקת באונס דשכיח ולא שכיח כגון שחלה. והלכה שאין טענת אונס בגיטין."	כתובות תוס' ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. מה היא תקנת עזרא לגבי בתי דינים ומה היה לפני התקנה? 	"עזרא תיקן שיהיו בתי דינים קבועים בשני וחמישי. וביארו התוס' (ד""ה שבתי) בשם ר""ת שקודם תקנת עזרא לא היו קבועים בכל יום אלא כשהיו צריכים לשום דין היו יושבים בכל יום ויום. ובשם ר""י כתבו שלא היו קבועים תחילה אלא בעיר אחת ועזרא תיקן בכל עיר ועיר בב' ובה'."	כתובות ג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. באיזה אופן יכול לשאת ביום שני, והאם יכול לשאת ביום שישי ומדוע? 	"יכול לשאת ביום שני אם טרח לפני השבת ותיקן צרכי סעודה ובמקום שבתי דינים קבועים בכל יום ופרש""י כלומר שקביעות כל הימים שוה. וכתבו התוס' (ד""ה אי) שמ""מ אין נשאת בשישי דהא אין דנים בשבת. ועתה נוהגים לישא אף בשישי משום שאין ב""ד קבועים ואם יש לו טענת בתולים יכול לקבול בשבת בפני שלשה כמו בשאר ימות השבוע. ועוד בזמננו אין העם נאספים לב""ד ואין את הטעם שכתב רש""י שמתוך כך יתברר הדבר <sup>ב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ב.  כתב הרא""ש אבל בשבת אין נושאין שלא יהיה נראה כקונה קנין בשבת.</span>"	כתובות ג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. האם אשה שגוי אונסה צריכה למסור נפשה ומדוע, והאם מותרת לגוי כשיתגייר ומדוע? 	"אינה צריכה למסור נפשה. והטעם כתבו התוס' (ד""ה ולדרוש) בשם ר""ת דביאת גוי כביאת בהמה. ובשם ר""י תירצו שהאשה היא קרקע עולם <sup>ג</sup>. לדעת ר""ת האשה מותרת לגוי כשיתגייר דס""ל דלא שייך לומר אחד לבעל ואחד לבועל בביאת גוי דהויא כביאת בהמה. ולדעת ריב""ם ביאת גוי הויא ביאה ואסורה לבעלה ולגוי הבועל.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ג.  והרא""ש הוסיף שג""ע נלמד משפ""ד, ורוצח עצמו אינו צריך למסור עצמו למיתה היכא דלא עשה מעשה. ונראה לרא""ש לקיים פסק ר""ת שגוי שבעל אשת איש מותרת לו כשיתגייר ולאו מטעמיה, אלא נהי דנאסרה לבעל לא נאסרה לבועל שכבר היתה אסורה לו קודם לכן כיון שהוא גוי.</span>"	כתובות תוס' ג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. תניא מסכנה ואילך נהגו העם לכנוס בשלישי ולא מיחו בידם חכמים ובשני לא יכנוס ואם מחמת האונס מותר. מאי סכנה ומדוע קרויה כן ומאי אונס? 	"סכנה דאמרי בתולה הנשאת תיבעל להגמון תחילה. וקרי לה סכנה משום דאיכא צנועות דמסרן נפשייהו לקטלא ואתיין לידי סכנה. אונס דאמרי שר צבא יבוא לעיר ביום רביעי ודרכם לחטוף צורכי סעודה מאשר ימצאו ויקבע בה ישיבתו וחיל משרתיו באים ביום שלישי ולכן מקדימים יום הנישואין ליום שני. ואיבעית אימא מאי מחמת האונס שהיה פתו אפוי וטבחו טבוח ויינו מזוג <sup>ד</sup> ומת אביו של חתן או אמה של כלה ביום שני ואין יכול להמתין עד למחר שצריך להשהות את המת עד שיכנסו לחופה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ד.  כתב הרשב""א שמסתברא דלאו כולהו בעי אלא או או קתני.</span>"	כתובות ג:		
